זְמַן. זה מה שחסר לנו כל הזמן. אין מספיק זמן לבלות עם המשפחה והילדים. אין מספיק זמן לקרוא ספר. מדי פעם אין לי זמן אפילו להתקשר לאבי ולאמי. אבל הנה הדבר המוזר ביותר, בגלל מה שאנחנו מאוד לא ששים לעשות, אנחנו כל הזמן לפחות מצמצמים את הזמן. אלו פרדוקסים לטווח קצר. הזמן טס ללא רחם, וכולנו חושבים על הבא, שעוד יש לנו הרבה ממנו ומוציאים אותו בזוטות. בואו נמצא זמן לרגע להאט ולהרהר, להבין את התועלת (או חוסר התועלת - למי שיתמזל מזלנו) של חיינו שלנו, ובכן, פשוט תביטו למעלה, אל השמיים, אל השמש, אל הכוכבים. אל תבזבז את זמנך! מייסדי המשחק החדש ביותר "Beyond the Unknown: A Matter of Time" במהדורת האספנים חשבו על הזמן ועל הבא, מה עוד יקרה, אם בכל זאת, מתישהו, תתרחש קריסה חולפת. וזה Beyond the Unknown: A Matter of Time מחכה לכם בפורטל שלנו לגמרי בחינם. אז, אתה מוזמן! הורד ותהנה! במסע ארכיאולוגי בחפירה הבאה נמצא סרקופג מוזהב, שלפי האגדה היה שייך לאדון הזמן. ארבעה בזים ממוקמים בארבע הפינות של הסרקופג הזה, שמחזיקים בכוח הנורא הזה שנמצא בפנים. במהלך ההובלה, הספינה הנושאת את הסרקופג נפלה לסערה ונקלעה לשוניות. הספינה נשברה, הבזים נפגעו, והרוע שהיה חבוי בסרקופג זמן רב פרץ. כפי שמתברר, מה שהיה נעול בפנים יכול להוביל לקריסה זמנית, ערבוב עבר והווה בבלאגן. דודי התקשר אלי ואמר שהמשימה הנדיבה להציל את העולם והזמן ולסיים זאת שוב בסרקופג, שכבר היה חייב להתמקם שם מבלי לצאת החוצה, נופלת על כתפיי הנערות השבריריות. והכל בגלל שלאחר מכן, קטסטרופה של הספינה זרק את הסרקופג על חצי האי שבו חייתי פעם משפחתי, כלומר סבתי וסבי. עברתי לחצי האי וגם לא התמזל מזלי. נכנסתי לסערה, אבל, למרבה המזל, שרדתי. ואז פגשתי זקן מוזר שנבהל ממשהו, כל הזמן הסתכל מסביב ותמיד אמר משהו על הדברים הבאים, שאני צריך לעזוב את האי הזה, ובאותו הזמן. אבל חשבתי שהעניין קשה, מסיבה זו החלטתי לא לשים לב לזה. הגעתי לבית המטפלים, שבאופן מפתיע נראה כאילו הוא חדש לגמרי. כשנכנסתי פנימה ראיתי שם בחור צעיר ויפה, שנפצע ושכב מותש על המיטה.
התברר שזה היה סבא שלי, רק שהתחדש מאוד. הוא סיפר לי על הדברים הבאים, שחברו הוותיק, אך כעת, ברצון הגורל, אויב של קנטלו, השתלט על אחד הנשרים שחתמו את הסרקופג, ורוצה לשנות את העבר. מסתבר, סבי ואותו קנטלו מעריצים את אותה גברת - לורה. ובעזרת כאוס זמני, קנטלו רוצה לקחת את לורה מאנדרה (זה סבא שלי), לשנות את העתיד במאה אחוז וכמובן (איך יכול להיות בלעדיו?), לשלוט בכל העולם. אבל אם זה יקרה, אז בשום מקרה לא יופיעו אבותי מול עיני ההארה, ובהתאם לכך גם אני?! טוב, אני לא! מצב העניינים הזה לא מתאים לי בכלל! אני חייב למצוא את כל הנשרים ולהחזיר הכל לקדמותו. עשיתי את דרכי למטרופולין ושוב פגשתי זקן מפוחד שהמשיך לדבר בעצמו על הדברים הבאים, שעלי לעזוב את חצי האי מיד. הוא הדביק על הקיר תצוגה של מפלצת מעופפת, שכבר הספקתי לפגוש כמה פעמים בחצי האי. אז חשבתי שבנוסף לקאנטלו, אצטרך גם לנהל איתם מלחמה. מצאתי את החנות של האויב של סבי ונכנסתי. מיד ראיתי את אחד הנשרים מהסרקופג הזה ממש. אבל קנטלו בירך אותי בגסות ואמר שהחנות שלו סגורה. לא הייתה לי ברירה אלא לסגת, כדי לא לעורר חשד מיותר. כשיצאתי לרחוב, במרפסת של הקומה השנייה של החנות של קנטלו, ראיתי את לורה - הזקנה שלי. רק שלא היו לה קמטים כלל ודמותה הייתה מסותתת. היא שלחה לי פתק וביקשה ממני לעזור לה לצאת מקאנטלו. הוא יישב אותה בקומה השנייה, ונעל את החדר במפתח שהיה רק לו בעותק בודד. אבל עד מהרה הוא נאלץ לעזוב, ויכל לחלחל בחופשיות לתוך ביתו. מה מיהרתי לעשות. עזרתי ללורה, במילים אחרות, לסבתא, להתגנב מהחדר הקטן. היא וסבי נפגשו בחנות המוזיקה שלו. כמה הם היו יפים ומאושרים! אבל הייתי צריך ללכת רחוק יותר, כי עם כל דקה האפשרויות ללידה שלי פחתו ופחות. התמזל מזלי לפתוח את שערי העיר ולהתקדם הלאה בחיפוש שלי. נחתתי על המזח, עליו הכריז סבי על פגישה עבורי. אבל ברגע שראיתי אותו, איך הזעם המכונף האלה עפו לכאן ולקחו אותו לאנשהו. עכשיו אני עדיין מחכה למצוא את סבא שלי. אבל החיפוש אחר נשרים אחרים, בכל זאת, הוא בראש סדר העדיפויות. סליחה סבא! אבל סבא שלי אמר לי שאחד הנשרים ממוקם על ספינה שבורה. הגעתי לשם והלא! אחד הנשרים כבר בידיים שלי. זה נשאר, מעט או לא מספיק, 3. אבל איך חזרתי מהספינה, איך ראיתי שוב את הסבא החריג. נראה היה שהוא מתקשר אליי. והחלטתי לגלות ממה הוא כל כך מפחד. הלכתי אחריו ומצאתי את עצמי בבקתה שלו, שקנטלו כבר הספיק להגיע אליה ולהצית אותה. הזקן אמר לי שיש לו גם תלונות נגד קנטלו. מסיבה זו, הוא יוכל לעזור לי לרדת מהאי במטוס ימי, המאוחסן על המזח. וכן אמר שבשביל זה כדי להשעות את קנטלו צריך לתקן את האזיקים ולכבול אותו. אני לא יודע איך זה יעזור, אבל אני לא צריך לתעדף כרגע. אז עכשיו אני צריך לפרוץ למחסה ולתקן את הכבלים.
הכבלים תוקנו וכעת נותר רק מעט - לכבול בהם את העבריין. אבל בשביל זה, כדי להשיג את זה, יש צורך, בתור ההתחלה, למצוא את זה. ומצאתי אותו. רק משום מה הוא הראה עליונות, והוא נעל אותי בקריפטה בבית קברות, וחוץ מזה, הוא הטמין פצצה. אבל האינטליגנציה הטבעית והתושייה שלי עזרו לי לצאת מהשבי ולהמשיך בחיפושים. והם הובילו אותי לאיזו עיירה עתיקה מוזרה, שמשום מה דמתה להריסות של עיירה ביוון העתיקה. ובכן, זה לא כל כך חשוב כשיש לך מטרות קשות. כאן מצאתי עוד בז ראשון. לאחר מכן, הלכתי למפל, מאחורי זרם המים שמצאתי את האחרון שלו. כשחזרתי למזח לעזוב את חצי האי, קנטלו כבר חיכה לי שם עם אקדח בידיו. אבל הצלחתי לעצור את הזמן ולהרכיב לו אזיקים. ועוזריו של אדון הזמן, זעמי הכנף, לקחו אותו איתם. ובצדק, אדם כזה אפילו לא מוכן להתאבל. הסרקופג מתוקן, הבזים מוחזרים למקומם והזמן חזר לקדמותו. עכשיו אני נמדד, אני לא אעלם! מכיוון שקנטלו לא רצה שאף אחד יעזוב את חצי האי, הוא כורה את המסלול עבור מטוס ימי. אבל אני בחורה מוכשרת והתמודדתי מהר עם פינוי שלי. לאחר שלקחנו איתנו זקן מפוחד על הספינה, עזבנו בהצלחה את חצי האי. ואני מקווה שלא אחזור לכאן שוב. ובכן, אולי רק כמחווה למקומות הולדתם. פעם בשנתיים. ברמת הבונוס, תראו איך הזקן המפוחד פגש את קנטלו ומה נעשה בשביל זה, כדי שכאוס זמני לא יחזור על עצמו.משחק הווידאו הזה הוא עוד פרי מוחות של קבוצת ERS שכולנו אוהבים, מסיבה זו, במשך זמן רב יהיה מיותר לדבר על הצבעוניות, הריאליזם והקסם של המשחק (משחק מילים כזה!). למשחק הווידאו יש ארבעה מצבי קושי, כשהאחרון ניתן להתאמה אישית. היומן מעוצב בצורה של טלפון נייד, שבו הכל נמצא - כל הרישומים, המשימות השוטפות, מפה, סרטונים וצילומים שמורים. המפה אינטראקטיבית, אבל מעט קטנה, ולפעמים קשה למצוא במהירות את המיקום שאתה צריך לפגוע בו כרגע. אבל מכיוון שאין הרבה התרוצצות, אפשר להזניח את זה. במפות איסמי איסוף מורפינגים בסך כולל של 20 - שעונים מסוגים שונים. קשה מאוד למצוא אותם, אז היזהר. לאחר מכן, בעזרתם, תוכלו לפתוח פורטל חולף. בתור עוזרים יש לך חבר אמיתי - כלב חמוד. הוא יוכל לעזור למצוא לפי הריח, להגיע לקושי להגיע, לחפור עמוק קבור ולבצע משימות שימושיות אחרות. במהלך המשחק, אנו מצלמים את המראות השונים של האי.
